משרדנו מתמחה ביצוג וליווי אישי של נפגעי תאונות דרכים, ייצוג אישי צמוד החל משלב הפגיעה ועד לקבלת הפיצוי המקסימלי.
ייצוג בתביעות אל מול חברות הביטוח והמוסד לביטוח הלאומי בכל סוגי התאונות – תאונות הולכי רגל, נוסעים, נהגים, רוכבי קורקינטים, רוכבי אופניים וכו'.
תחום ההתמחות העיקרי של משרדנו הינו ייצוג נפגעי גוף בדגש על נפגעי תאונות דרכים.
משרדנו מתמחה בייצוג כל סוגי הנפגעים בתאונות דרכים – רוכבי אופניים, קורקינט, רכב פרטי, הולכי רגל, נפגעים בזמן נסיעה באוטובוס או במונית , פגיעה בעת כניסה או יציאה מרכב, תאונות בזמן תיקון דרך, ועוד.
כמו כן, למשרדנו הצלחות מוכחות בייצוג וליווי נפגעי עבודה אל מול המוסד לביטוח לאומי והוועדות הרפואיות, ובפרט נפגעי תאונות דרכים אשר הוגדרו כתאונות עבודה, תוך היוועצות עם מיטב המומחים הרפואיים בארץ.
מתחייבים לשירות מקצועי ואישי בגובה העיניים – בניגוד למשרדים אחרים בהם הייצוג של הלקוחות עובר בין מספר עורכי דין ומתמחים, עורך דין גיא גרינולד מתחייב ללוות באופן אישי את לקוחות המשרד אשר נפגעו בתאונות דרכים החל משלב פתיחת התיק ועד לסיומו.
מתוך אמונה באיכות הייצוג והשגת פיצויים מקסימליים, שכר הטרחה בתיקי תאונות דרכים משולם במשרדנו על בסיס הצלחה בלבד וללא דמי פתיחת תיק!
עם העלייה בשכיחות בתאונות דרכים לה אנו עדים בעת האחרונה, ישנם יותר ויותר נפגעים אשר נותרים אובדי עצות. עו"ד גיא גרינוולד מנסה במאמר זה לעשות קצת סדר בבלגן.
ככלל, מי שנהג ברכב, הנוסעים ברכב וגם הולכי הרגל (לרבות רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים ורגילים) אשר היו מעורבים בתאונת דרכים יהיו זכאים לקבלת פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חשוב לדעת כי לעיתים, במקרים מסוימים אשר נמנים בפסיקה, גם קרוב משפחה אשר נפגע נפשית בעקבות כל שהיה עד לנזקיו של קרובו – שהיה מעורב בתאונת דרכים.
בתאונות דרכים ישנו משטר של אחריות מוחלטת, משמעות הדבר היא כי די לתובע להוכיח שהיה מעורב בתאונת דרכים וכי הוא סובל או סבל כתוצאה מכך נזק גוף.
כאמור, משטר האחריות המוחלטת הינה פרוצדורה ייחודית לתאונות דרכים, אשר מנוגד לכלל בתביעות נזיקין, לפיו לצורך קבלת פיצויים כתוצאה מעוולה מסוימת, יש להוכיח את אחריותו של הגורם המזיק.
כך שאם אתה אשם בתאונה ובין אם לאו, ככל שניתן להוכיח את התרחשות התאונה והנזקים הגופניים/נפשיים, ככלל – הינך זכאי לפיצוי.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מגדיר תאונת דרכים כ "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה …"
מדובר בהגדרה רחבה אשר כוללת: נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון – דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד.
לא ניתן להגיש תביעות נזיקין לקבלת פיצויים בשל נזקי גוף לנפגעי תאונות דרכים.
מהרגע שאירוע הנזק מוגדר כתאונת דרכים, קיים כלל "ייחוד עילה", אשר לפיו האפשרות היחידה אשר עומדת לנפגע לקבלת פיצוי הינה על ידי הגשת תביעה מכוח חוק הפלת"ד. כלומר – לא ניתן להגיש תביעה נזיקית או בדרך אחרת.
חשוב לדעת כי ישנם חריגים לכלל ייחוד העילה, כלומר מקרים בהם ניתן יהיה לתבוע בדרכים אחרות – למשל אם הנפגע נהג ללא ביטוח עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעת נזיקין, אך בקרה שכזה כדי לזכות בפיצויים מהנהג המעורב, עליו להוכיח את אחריותו לתאונה.
בנוסף, ככל שמדובר בתאונה אשר מוגדרת כ"פעולת איבה", הדרך העומדת לנפגע לקבלת פיצוי הינה בהגשת תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ולא לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לאחר שסיווגנו את אירוע התאונה כתאונת דרכים, עולה השאלה כיצד ניתן להוכיח את הנזק הרפואי?
במקרה של פגיעה בתאונת דרכים, הדרך להוכחת נזקים רפואיים, הינה על ידי הגשת תובענה, במסגרתה בקשה למינוי מומחים רפואיים.
חשוב לדעת כי בניגוד לתביעות נזיקין בהן התובע צריך לצרף חוות דעת רפואית להוכחת נזקיו, בתובענה אשר מוגשת בעקבות תאונת דרכים, הכלל שמינוי המומחה נעשה על ידי בית המשפט. פרוצדורה אשר מעוגנת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואשר נועדה בסופו של יום לחסוך לייעל את ההליך וחסוך בהוצאות משפטיות.
ככל שבית המשפט סבור שיש בבקשה למינוי מומחים ובחומר הרפואי אשר צורף אליה ראשית ראיה לנכות, במקרה כזה ימנה בית המשפט מומחה בתחום הרלוונטי.
ככלל, ככל שאין ספק באשר לקיומה של ראשית ראיה לנכות, אזי שבית המשפט מטיל את העלות למינוי על חברת הביטוח. במקרים בהם התיעוד הרפואי גבולי ו/או כאשר בית המשפט רואה לנכון לעשות כן מכל סיבה אחרת, אזי שיש לו הסמכות לסטות מהנוהג ולחלק העלות בהתאם לשיקול דעתו.
ההתיישנות להגשת תביעה לפיצויים בגין נזקי תאונת דרכים, זהה להתיישנות הנוהגת בתחום האזרחי, כלומר – ניתן להגיש את התביעה בתוך 7 שנים מהיום בו נוצרה עילת התביעה, ובמקרה של קטינים תקופת ההתיישנות נספרת מהגיעו של הקטין לגיל 18, כלומר – הקטין יוכל להגיש את התביעה גם בבגרותו – עד שימלאו לו 25 שנים.
למרות האפשרות הדיונית להגשת תביעה במסגרת זמנים ממושכת, מומלץ מאוד שלא להשהות את הטיפול בתביעה, שכן – הדבר יכול לגרום לשיהוי ולנזקים ראייתיים נוספים אשר עשויים לבוא לידי ביטוי בפגיעה בפוטנציאל הפיצוי.
להלן נימנה מספר דגשים לפעולות הראשונות שיש לבצע לאחר התאונה:
תביעה אשר מוגשת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תוגש ככלל באופן הבא:
אם הנפגע הוא נהג הרכב, במקרה כזה התביעה תוגש נגד חברת הביטוח שלו (אפילו אם הוא לא אשם בתאונה).
אם הנפגע הינו הולך רגל (לרבות רוכב אופניים או קורקינט חשמליים או רגילים), במקרה כזה התביעה תוגש כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב המעורב.
אם הנתבע הינו נוסע ברכב – במקרה כזה תוגש התביעה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב בו הוא היה נוסע.
חשוב לדעת כי לא בכל מקרה מוגשת תביעה לבית המשפט, ולעיתים, בדרך כלל כאשר מדובר במקרים של נזקים קלים וזמניים, ניתן פרקטית יהיה את ההליכים במסגרת הליכי פשרה במישרין אל מול חברת הביטוח.
תאונה כזאת הינה מוגדרת כתאונת דרכים וכתאונת עובדה בו"ז.
במקרה שכזה, יהיה על הנפגע לפנות למוסד לביטוח הלאומי, ולמצות תחילה את כל זכויותיו.
כלומר, עליו להגיש תחילה תביעה למוסד לביטוח לאומי לצורך להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה ולקבלת דמי פגיעה – פיצוי בגין שלושת החודשים הראשונים של היעדרות מעבודה. לאחר מכן ככל שנותרו לנפגע נזקים מעבר לשלושת החודשים הראשונים, יהיה עליו להגיש תביעה לקביעת דרכת נכות מעבודה.
חשוב לדעת כי שיעור הנכות אשר נקבע על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח הלאומי, מחייב לאחר מכן בתביעה אל מול חברת ביטוח החובה.
מה קורה אם לא פונים למוסד לביטוח הלאומי ולא ממצים את הזכויות לפני תביעת ביטוח החובה – ככל שמגישים תביעה כנגד חברת ביטוח החובה מבלי למצות את ההליכים אל מול המוסד לביטוח הלאומי, אזי שמסכום הפיצוי יבוצע "ניכוי רעיוני", זאת אומרת שיופחת הסכום המשוער אשר היה הנפגע זכאי לקבלו אילו היה פועל כשורה וממצא את הזכויות המגיעות לו.
לדאבון לב, בעת האחרונה אנו עדים למקרים רבים בהם לאחר תאונת דרכים הנהל המעורב בורח ממקום האירוע מבלי להותיר אחריו כל פרט מזהה.
במקרה שכזה, ככל שמדובר בהולך רגל (לרבות אופניים וקורקינט חשמליים או רגילים), תעמוד הולך הרגל הזכות להגיש תביעה כלפי "קרנית" (הקרן לנפגעי תאונות דרכים), קרן אשר הוקדמה ונועדה בדיוק למצבים כאלה.
במקרים שכאלה קיימת חשיבות עליונה לאיסוף ראיות בסמיכות לאירוע, ולפנות במידית לקבלת טיפול רפואי (ולוודא שהגורם הרפואי מעלה בכתובים את דבר המעורבות בתאונה) ולאחר מכן לפנות לתחנת המשטרה ללא דיחוי. איסוף הראיות בצורה מיטבית בסמוך לאירוע חשוב כדי לצמצם את היכולת של "קרנית" להתכחש לדבר התאונה.
ככל שמדובר בתאונה בין שני רכבים, במקרה כזה אין שינוי מהותי באופן הטיפול, שכן – ממילא הדרך העומדת בפני הנפגעים לקבלת פיצוי הינה על ידי תביעת חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו הם שהו בזמן התאונה. עם זאת חשוב גם במקרה כזה לאסוף ראיות ובכך לצמצם את אפשרות ההכחשה של חברת הביטוח לקיומה של תאונת דרכים.
ישנה חשיבות רבה לפניה לייעוץ אצל עורך דין אשר עיקר עיסוקו – טיפול בנפגעי תאונות דרכים, עד כמה שניתן בסמיכות לאירוע התאונה.
עורך דין מנוסה בתחום ידע לספק הנחיות מקצועיות, לנהל ולבנות את התיק בצורה נכונה כבר מהשלבים הראשונים, דבר אשר ישפיע בסופו של יום באופן דרמתי על שיעור הפיצוי המתקבל.
כמו כן, פניה מוקדמת לעורך דין עשויה למנוע טעויות קריטיות אשר עלולות לעלות אף בדחיית התביעה.
שכר הטרחה אשר משולם לעורך דין מייצג בגין טיפול בתיק תאונת דרכים (נזקי גוף), הינו שכר טרחה אשר קבוע בחוק, ולכן חשוב לפנות לייצוג של עורך דין מקצועי ומנוסה בייצוג נפגעי תאונות דרכים.
שכר טרחת עורך דין משולם על פי הצלחה בניהול התיק, ושיעורו נקבע על פי המדרגות הבאות:
ככל שהתיק מסתיים בהליכי פשרה ולא מוגשת תביעה לבית המשפט – 8% + מע"מ מסכום הפיצוי, ככןל שמוגשת תביעה לבית השפט אך ההליך מסתיים בפשרה בחסות בית המפשט – 11% + מע"מ מסכום הפיצוי. ככול שמוגשת תביעה לבית המשפט וההליך נמשך על סופו, כלומר מסתיים בפסק דין לאחר פרשת ההוכחות – 13% + מע"מ.
משרד עורכי הדין גרינולד אשר בראשו עורך דין גיא גרינולד הינו בעל ניסיון רב בטיפול בתביעות נזקי גוף ונפגעי תאונות דרכים בפרט.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ולהעניק לכם את הייצוג המקצועי ביותר לצורך השגת הפיצוי המקסימלי.
מאמר זה מהווה סקירה כללית בלבד ואין להסתמך על האמור בו ו/או לראות בו ייעוץ משפטי. כמובן שלכל כלל ישנם חריגים וכל מקרה יש לבחון לגופו.
