מאת : משרד עו"ד גרינולד
תאונת דרכים הינה אירוע טראומטי, מורכב ושאינו ניתן לצפייה.
תאונות דרכים מסתיימות לעיתים בפגיעה קשה בכל אורחות החיים, פגיעה אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בליקויים גופניים ונפשיים אשר עולים לכדי נכויות, פגיעה בתפקוד החברתי והתעסוקתי, הפסד ימי עבודה, ירידה בכושר ההשתכרות, הסתייעות בעזרת המשפחה או בעזרה בתשלום ועוד …
כדי ליתן מענה לנפגעי תאונות הדרכים, בשנת 1975 ראה המחוקק לבצע רפורמה משמעותית בתחום הנזיקין, ובתוך כך חוקק "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
עובר לחקיקתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נפגעים אשר ביקשו לזכות לפיצויים כנגד נזקיהם, נדרשו להוכיח כי הגורם לנזק התרשל. מדובר היה בהליך מורכב ביותר ונפגעים רבים עמדו בפני שוקת שבורה, ללא כל פיצוי לנזקיהם.
שני השינויים המשמעותיים ביותר אש נקבעו ברפורמה הינם שכל נהג מחויב ברכישת תעודת ביטוח חובה, וכן – שינוי משטר האחריות לאחריות מוחלטת. משמעות הדבר הינה שבעקבות החוק נפגע תאונת הדרכים ככלל זכאי לקבלת פיצוי על נזקיו מבלי להוכיח את שאלת האשמה או האחריות.
כמו כן, חשוב לדעת כי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ראה המחוקק לאפשר לנפגע לקבל פיצוי אף במקרים מסוימים בהם לא ניתן לאתר את הנהג המעורב או כאשר לא נרכש ביטוח (כמובן בכפוף לחריגי החוק).
ככלל, מי שנהג ברכב, הנוסעים ברכב וגם הולכי הרגל (לרבות רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים ורגילים) אשר היו מעורבים בתאונת דרכים יהיו זכאים לקבלת פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חשוב לדעת כי לעיתים, במקרים מסוימים אשר נמנים בפסיקה, גם קרוב משפחה אשר נפגע נפשית בעקבות כל שהיה עד לנזקיו של קרובו – שהיה מעורב בתאונת דרכים.
בתאונות דרכים ישנו משטר של אחריות מוחלטת, משמעות הדבר היא כי די לתובע להוכיח שהיה מעורב בתאונת דרכים וכי הוא סובל או סבל כתוצאה מכך נזק גוף.
כאמור, משטר האחריות המוחלטת הינה פרוצדורה ייחודית לתאונות דרכים, אשר מנוגד לכלל בתביעות נזיקין, לפיו לצורך קבלת פיצויים כתוצאה מעוולה מסוימת, יש להוכיח את אחריותו של הגורם המזיק.
כך שבין אם אתה אשם בתאונה ובין אם לאו, ככל שניתן להוכיח את התרחשות התאונה והנזקים הגופניים/נפשיים, ככלל – הינך זכאי לפיצוי.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מגדיר תאונת דרכים כ "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה …"
מדובר בהגדרה רחבה אשר כוללת: נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון – דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד.
האם אני יכול להגיש תביעת נזיקין נגד הנהג האשם לצורך קבלת פיצוי על נזקי הגוף?
לא ניתן להגיש תביעות נזיקין לקבלת פיצויים בשל נזקי גוף לנפגעי תאונות דרכים.
מהרגע שאירוע הנזק מוגדר כתאונת דרכים, קיים כלל "ייחוד עילה", אשר לפיו האפשרות היחידה אשר עומדת לנפגע לקבלת פיצוי הינה על ידי הגשת תביעה מכוח חוק הפלת"ד. כלומר – לא ניתן להגיש תביעה נזיקית או בדרך אחרת.
חשוב לדעת כי ישנם חריגים לכלל ייחוד העילה, כלומר מקרים בהם ניתן יהיה לתבוע בדרכים אחרות – למשל אם הנפגע נהג ללא ביטוח עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעת נזיקין, אך בקרה שכזה כדי לזכות בפיצויים מהנהג המעורב, עליו להוכיח את אחריותו לתאונה.
בנוסף, ככל שמדובר בתאונה אשר מוגדרת כ"פעולת איבה", הדרך העומדת לנפגע לקבלת פיצוי הינה בהגשת תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ולא לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לאחר שסיווגנו את אירוע התאונה כתאונת דרכים, עולה השאלה כיצד ניתן להוכיח את הנזק הרפואי?
במקרה של פגיעה בתאונת דרכים, הדרך להוכחת נזקים רפואיים, הינה על ידי הגשת תובענה, במסגרתה בקשה למינוי מומחים רפואיים.
חשוב לדעת כי בניגוד לתביעות נזיקין בהן התובע צריך לצרף חוות דעת רפואית להוכחת נזקיו, בתובענה אשר מוגשת בעקבות תאונת דרכים, הכלל שמינוי המומחה נעשה על ידי בית המשפט. פרוצדורה אשר מעוגנת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואשר נועדה בסופו של יום לחסוך לייעל את ההליך וחסוך בהוצאות משפטיות.
ככל שבית המשפט סבור שיש בבקשה למינוי מומחים ובחומר הרפואי אשר צורף אליה ראשית ראיה לנכות, במקרה כזה ימנה בית המשפט מומחה בתחום הרלוונטי.
ככלל, ככל שאין ספק באשר לקיומה של ראשית ראיה לנכות, אזי שבית המשפט מטיל את העלות למינוי על חברת הביטוח. במקרים בהם התיעוד הרפואי גבולי ו/או כאשר בית המשפט רואה לנכון לעשות כן מכל סיבה אחרת, אזי שיש לו הסמכות לסטות מהנוהג ולחלק העלות בהתאם לשיקול דעתו.
ההתיישנות להגשת תביעה לפיצויים בגין נזקי תאונת דרכים, זהה להתיישנות הנוהגת בתחום האזרחי, כלומר – ניתן להגיש את התביעה בתוך 7 שנים מהיום בו נוצרה עילת התביעה, ובמקרה של קטינים תקופת ההתיישנות נספרת מהגיעו של הקטין לגיל 18, כלומר – הקטין יוכל להגיש את התביעה גם בבגרותו – עד שימלאו לו 25 שנים.
למרות האפשרות הדיונית להגשת תביעה במסגרת זמנים ממושכת, מומלץ מאוד שלא להשהות את הטיפול בתביעה, שכן – הדבר יכול לגרום לשיהוי ולנזקים ראייתיים נוספים אשר עשויים לבוא לידי ביטוי בפגיעה בפוטנציאל הפיצוי.
להלן נימנה מספר דגשים לפעולות הראשונות שיש לבצע לאחר התאונה:
חשוב להחליף פרטים על הנהגים המעורבים, ולצלם או להעתיק את הפרטים המזהים, לרבות פרטי ביטוח חובה, רישיון רכב ונהיגה.
חשוב לאסוף ולרכז ראיות ככל שניתן בסמוך למועד אירוע התאונה, ובתוך כך מומלץ לצלם את הרכבים המעורבים ואת הנזקים, חשוב לגבות פרטי עוברי אורח אשר היו עדים לאירוע.
חשוב לפנות לקבלת טיפול רפואי בהזדמנות הראשונה, ולוודא כי הרופא ו/או הגורם הרפואי מתעד בראשית סיכום הביקור את נסיבות הביקור ללא טעויות. (ישנה משמעות רבה לרישומים במסמכים הראשוניים, ולעיתים חברות הביטוח מערימות קשיים בשל טעויות סופר בתיעוד).
כמו כן, לאחר קבלת הטיפול הרפואי יש לפנות לתחנת המשטרה הקרובה כדי לדווח על התאונה ולקבל אישור/דו"ח משטרה.
תביעה אשר מוגשת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תוגש ככלל באופן הבא:
אם הנפגע הוא נהג הרכב, במקרה כזה התביעה תוגש נגד חברת הביטוח שלו (אפילו אם הוא לא אשם בתאונה).
אם הנפגע הינו הולך רגל (לרבות רוכב אופניים או קורקינט חשמליים או רגילים), במקרה כזה התביעה תוגש כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב המעורב.
אם הנתבע הינו נוסע ברכב – במקרה כזה תוגש התביעה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב בו הוא היה נוסע.
חשוב לדעת כי לא בכל מקרה מוגשת תביעה לבית המשפט, ולעיתים, בדרך כלל כאשר מדובר במקרים של נזקים קלים וזמניים, ניתן פרקטית יהיה את ההליכים במסגרת הליכי פשרה במישרין אל מול חברת הביטוח.
תאונה כזאת הינה מוגדרת כתאונת דרכים וכתאונת עובדה בו"ז.
במקרה שכזה, יהיה על הנפגע לפנות למוסד לביטוח הלאומי, ולמצות תחילה את כל זכויותיו.
כלומר, עליו להגיש תחילה תביעה למוסד לביטוח לאומי לצורך להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה ולקבלת דמי פגיעה – פיצוי בגין שלושת החודשים הראשונים של היעדרות מעבודה. לאחר מכן ככל שנותרו לנפגע נזקים מעבר לשלושת החודשים הראשונים, יהיה עליו להגיש תביעה לקביעת דרכת נכות מעבודה.
חשוב לדעת כי שיעור הנכות אשר נקבע על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח הלאומי, מחייב לאחר מכן בתביעה אל מול חברת ביטוח החובה.
מה קורה אם לא פונים למוסד לביטוח הלאומי ולא ממצים את הזכויות לפני תביעת ביטוח החובה – ככל שמגישים תביעה כנגד חברת ביטוח החובה מבלי למצות את ההליכים אל מול המוסד לביטוח הלאומי, אזי שמסכום הפיצוי יבוצע "ניכוי רעיוני", זאת אומרת שיופחת הסכום המשוער אשר היה הנפגע זכאי לקבלו אילו היה פועל כשורה וממצא את הזכויות המגיעות לו.
לדאבון לב, בעת האחרונה אנו עדים למקרים רבים בהם לאחר תאונת דרכים הנהל המעורב בורח ממקום האירוע מבלי להותיר אחריו כל פרט מזהה.
במקרה שכזה, ככל שמדובר בהולך רגל (לרבות אופניים וקורקינט חשמליים או רגילים), תעמוד הולך הרגל הזכות להגיש תביעה כלפי "קרנית" (הקרן לנפגעי תאונות דרכים), קרן אשר הוקדמה ונועדה בדיוק למצבים כאלה.
במקרים שכאלה קיימת חשיבות עליונה לאיסוף ראיות בסמיכות לאירוע, ולפנות במידית לקבלת טיפול רפואי (ולוודא שהגורם הרפואי מעלה בכתובים את דבר המעורבות בתאונה) ולאחר מכן לפנות לתחנת המשטרה ללא דיחוי. איסוף הראיות בצורה מיטבית בסמוך לאירוע חשוב כדי לצמצם את היכולת של "קרנית" להתכחש לדבר התאונה.
ככל שמדובר בתאונה בין שני רכבים, במקרה כזה אין שינוי מהותי באופן הטיפול, שכן – ממילא הדרך העומדת בפני הנפגעים לקבלת פיצוי הינה על ידי תביעת חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו הם שהו בזמן התאונה. עם זאת חשוב גם במקרה כזה לאסוף ראיות ובכך לצמצם את אפשרות ההכחשה של חברת הביטוח לקיומה של תאונת דרכים.
קיימת חשיבות רבה בפניה לעורך דין מקצועי ומומלץ אשר זה תחום התמחותו, כמה שיותר סמוך למועד האירוע, וזאת מכמה טעמים מרכזיים.
ראשית, לאחר תאונת דרכים פעמים רבות הניזוק שרוי בבלבול ובסערת רגשות, נדרש להתמודד עם הכאבים, המגבלות, הליכי השיקום, והשינויים הדרמטיים בחייו. פניה לעורך דין בשלב מוקדם תקל על הנפגע את העומס הקיים ממילא.
שנית, פניה מוקדמת לעורך דין מומחה בתחום תבטיח תסייע לאיסוף הראיות באופן המיטבי, ובקבלת הכוונה נכונה לעניין הטיפול הרפואי. כל אלו עשויים לקצר את זמן הטיפול הכולל ולהגדיל משמעותית את סכום הפיצוי.
שלישית, שכר הטרחה בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מחושב מכספי זכייה בלבד ובשיעורים נמוכים בהתאם לחוק. ככל שמדובר בנפגע עם בנזקים משמעותיים, אזי שהטיפול יהיה מורכב יותר ולא תהא לנפגע האפשרות הפרקטית לנהל בעצמו את ההליך, ולכן מוטב לו שיפנה כבר מתחילת ההליך לעורך דין לצורך ניהול נכון ומיטבי של התיק. מאידך, גם אם מדובר בנפגע עם נזקיו מינוריים אזי שבנסיבות בהן שכר הטרחה משולם מתוך כספי הזכייה בלבד ובאחוזים קבועים, אזי שאין לנפגע כדאיות לנסות ולנהל את ההליך בעצמו, מעבר לכאב הראש בניהול ההליך נפגע שכזה יקבל בסבירות כמעט ודאית פיצוי נמוך משמעותית מנפגע מיוצג.
סכום הפיצוי מורכב ממספר רכיבים אשר קרויים בשפה המקצועית "ראשי נזק".
כאב וסבל – בראש נזק זה מחושב הפיצוי בגין אבדן הנאות החיים כתוצאה מהתאונה. חשוב לדעת כי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ראה המחוקק לצמצם את הפיצוי בראש נזק זה, וקבע חישוב אריתמטי אשר מורכב בין היתר מגילו של הנפגע, ימי האשפוז להם נדרש כתוצאה מהתאונה ונכותו הצמיתה.
סיעוד ועזרת הזולת – בראש נזק זה מחושבים ההפסדים הצפויים לנפגע כתוצאה מהסתייעות באנשי מקצוע / מטפלים סיעודיים לתפקודו של הנפגע. חשוב לדעת כי בתי המשפט קבעו כי גם עזרה חריגה מטעם קרובי משפחה שאינה בתשלום עשויה לזכות את הנפגע בפיצוי. כמו כן בראש נזק זה מחושבים גם עזרים סיעודיים כגון קביים, כסאות גלגלים וכו'.
הוצאות רפואיות – בראש נזק זה מחושבים הוצאותיו הרפואיות של הנפגע לעבר ולעתיד, אשר אינן כלולות במסגרת סל שירותי הבריאות.
הוצאות ניידות – בראש נזק זה מחושבים ההוצאות של הנפגע בגין בשל נזקיו בתחום ההתניידות לעבר ולעתיד.
הפסדי השכרות ופגיעה בכושר השתכרות עתידי – בראש נזק זה מחושבים הפסדי ההשתכרות של הנפגע המוכחים של הנפגע מיום התאונה ועד ליום החישוב, וההפסדים הצפויים לנפגע בעתיד כתוצאה מנכותו התפקודית.
ישנה חשיבות רבה לפניה לייעוץ אצל עורך דין אשר עיקר עיסוקו – טיפול בנפגעי תאונות דרכים, עד כמה שניתן בסמיכות לאירוע התאונה.
עורך דין מנוסה בתחום ידע לספק הנחיות מקצועיות, לנהל ולבנות את התיק בצורה נכונה כבר מהשלבים הראשונים, דבר אשר ישפיע בסופו של יום באופן דרמתי על שיעור הפיצוי המתקבל.
כמו כן, פניה מוקדמת לעורך דין עשויה למנוע טעויות קריטיות אשר עלולות לעלות אף בדחיית התביעה.
שכר הטרחה אשר משולם לעורך דין מייצג בגין טיפול בתיק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו שכר טרחה אשר קבוע בחוק.
בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977, נקבע שכר הטרחה בשיעורים הבאים –
ככל שהתיק מסתיים בהליכי פשרה ולא מוגשת תביעה לבית המשפט – 8% + מע"מ מסכום הפיצוי, ככןל שמוגשת תביעה לבית השפט אך ההליך מסתיים בפשרה בחסות בית המפשט – 11% + מע"מ מסכום הפיצוי. ככול שמוגשת תביעה לבית המשפט וההליך נמשך על סופו, כלומר מסתיים בפסק דין לאחר פרשת ההוכחות – 13% + מע"מ.
משרד עורכי הדין גרינולד אשר בראשו עורך דין גיא גרינולד הינו בעל ניסיון רב בטיפול בתביעות נזקי גוף ונפגעי תאונות דרכים בפרט.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ולהעניק לכם את הייצוג המקצועי ביותר לצורך השגת הפיצוי המקסימלי.
קבלו ייעוץ ראשוני בשיחת טלפון
התקדמו לפגישת ייעוץ במשרדנו או בזום
הגישו תביעה למימוש זכויותיכם
עו"ד גיא גרינולד נותן מענה מקצועי ויחס אדיב לכל לקוח ומחויב לייצגו באופן יסודי ואחראי, עד להשגת הפיצוי המקסימלי בעבורו. עו"ד גיא גרינולד דוגל בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא עם הלקוח – אשר מעורב ומעודכן בכל אשר נעשה בתיק.
לקוחותיו של עו"ד גיא גרינולד נהנים מהניסיון הייחודי אשר צבר בעברו בייצוג חברות ביטוח, בתי חולים ונתבעים. הידע הרב אשר נצבר במרוצת השנים בתחום, והכרת שיטות העבודה וההליכים הפנימיים של חברות הביטוח, תורמים לניהול אפקטיבי ומדויק יותר של התיק, ומקנה ללקוח מידה רבה יותר של ודאות בהליך. מתוך האמונה ביכולותיו המקצועיות של המשרד, שכר הטרחה משולם על בסיס של הצלחה – מתוך כספי פיצויים אשר נפסקים ללקוח. שיטה זו הינה הוגנת יותר כלפי הלקוח, ומהווה תמריץ בריא וראוי לעורך הדין המטפל. כמו כן, כחלק מגישה שירותית והוגנת זו כלפי הלקוחות, המשרד אינו גובה שכר טרחה בעבור פגישת ייעוץ בתחום הנזיקין.
למשרדנו ניסיון בטיפול במאות (אם לא אלפי) נפגעים, לרבות נפגעים עם נכויות גבוהות, ואל מול כל גורם אפשרי.
ההצלחות הרבות הינן פועל יוצא של מהידע, הניסיון, והקשרים אשר נצברו במהלך השנים.
כל תיק שמגיע למשרד מטופל במקצועיות ובאופן אישי ע”י עורך דין גיא גרינולד, כאשר ניסיונו הרב והמיומנות שלו מסייעים בהשגת הפיצוי המרבי.
